פסק-דין בתיק ת"ק 54880-10-12

1.         בתאריך 15.5.12 נהגה הגב' זריף יעל (להלן:"גב' זריף") ברכב התובע ובהיותה בכביש 40 היא פנתה שמאלה לנתיב השמאלי ונעצרה במרחק של מטרים ספורים מהרמזור. תוך כדי המתנה שהרמזור יתחלף לירוק, הגיעה המשאית, שהייתה נהוגה בידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") מהנתיב הימני ופגעה בצדו הימני של רכב התובע. לאחר הפגיעה, המשיך הנתבע בנסיעה ואז החלה גב' זריף לצפור ולסמן לו לעצור, אך הנתבע המשיך בנסיעתו עד שלבסוף עצרו שניהם על מנת להחליף פרטים.  

מאחר והתובע סבור, שהאחריות לנזק שנגרם לרכבו רובצת על הנתבע, הוגשה תביעה זו לחייב את הנתבעים לשלם לתובע את נזקיו בסך של 12,199 ש"ח, הכולל: נזק לרכב בסך
5,511 ש"ח, שכ"ט שמאי 694 ש"ח, ירידת ערך 1,605 ש"ח, השתתפות עצמית 1,699 ש"ח, דמי כינון 77 ש"ח, הפסד הנחת היעדר תביעות למשך 3 שנים סך של 1,500 ש"ח, הפסד 4 ימי עבודה בסך 1,307 ש"ח, אגרת בית משפט, צילום מסמכים, דלק, טלפון ועוד סך של 500 ש"ח.

2.         הנתבעים מכחישים את אירוע התאונה שפי שנטען על ידי התובע, שכן לדעתם, יש להטיל האחריות לגרם התאונה על גב' זריף, משום שהנתבע נסע ישר בצומת ורכב התובע נסע בנתיב לפניה שמאלה. לפתע רכב התובע המשיך ישר במקום לפנות שמאלה ופגע בחלק האחורי של רכב הנתבעים.

3.         א.         בטרם אכריע לגופו של עניין, עלי לציין, שבמהלך הדיון התברר, שהתובע הגיש תביעה על סך של 12,199 ש"ח וכלל בסכום זה נזקים שונים, אך התובע לא גילה בכתב התביעה, שהמבטחת שלו שילמה לו את הנזקים. אמנם, התובע העיד בבית המשפט, שרק לאחר שהגיש התביעה הוא קיבל את הכסף, אך טענה זו אינה פוטרת את התובע להודיע לבית המשפט - לפני מועד הדיון - על צמצום סכום התביעה, קרי, העמדת סכום התביעה לאחר ניכוי הסכומים שהוא קיבל מהמבטחת שלו.                                      גם בתחילת הדיון, לא מצא לנכון התובע להודיע לבית המשפט על צמצום סכום התביעה והדבר הוברר רק לאחר שהתובע נשאל האם קיבל מהמבטחת שלו את נזקיו. (ראה עדותו בעמ' 2 לפ',ש' 27- 29).                               

            ב.         א)        התובע גם לא ידע לומר וגם לא המציא אישור מהמבטחת שלו, מה גובה הסכום ששולם לו, אלא אמר בבית המשפט שקיבל 4,000 ש"ח ומשהו. טענותיו של התובע, שנאמר לו על ידי המבטחת שלו לתבוע את כל הסכום ואף הוציאה לו מכתב על כך - לא הוכח, שכן התובע לא המציא אף
מסמך כזה וגם לא המציא לבית המשפט מהו הסכום המדויק שקיבל מהמבטחת שלו.                                                  

                        ב)         מעדות התובע ניתן להבין, שבעצם מה שנותר לו לתבוע בתביעה זו הם נזקיו העקיפים, קרי: ההשתתפות העצמית בסך של 1,699 ש"ח, (ראה דברי התובע בעמ' 2 לפ',ש' 28) הפסד הנחת היעדר תביעות למשך 3 שנים בסך 1,500 ש"ח, הפסד 4 ימי עבודה בסך של 1,307 ש"ח, אגרת בית משפט, צילום מסמכים, דלק, טלפון ועוד בסך 500 ש"ח ובסה"כ 5,006 ש"ח.

4.         ולגופו של עניין, לאחר ששקלתי את כל חומר הראיות ואת עדויות המעורבים בתאונה, שוכנעתי, שעדותה של גב' זריף על האופן שבו קרתה התאונה מתיישבת יותר עם נסיבות המקרה, עם צורת הפגיעות ברכבים ועם העובדות שהובאו על ידי הצדדים והחלטתי להעדיף את עדותה על פני עדותו של הנתבע - זאת לאור הנימוקים הבאים:

            א.         א)        העובדות שהובאו בכתב התביעה על האופן בו קרתה התאונה, הובאו גם בעדותה של גב' זריף ולמרות החקירה שנחקרה - לא עלתה מחקירה זו סתירה מהותית או משמעותית שיהיה בה כדי להכריע לזכותו של הנתבע.                                                                                                                      רכב התובע נפגע בצידו הימני על ידי הרכב שהיה נהוג בידי הנתבע וגם השמאי מאשר שרכב התובע נפגע לאורך צד ימין.

                        ב)         גב' זריף ציינה בכתב התביעה וגם בעדותה בבית המשפט, כיצד לאחר הפגיעה המשיך הנתבע לנסוע והיא עשתה ניסיונות לעצרו הן על ידי צפירות והן על ידי שנסעה אחריו, עד כי בסופה של אותה נסיעה, עצרו שניהם ונלקחו פרטים.                                                                                          

                                    הנתבע מאשר טענותיה של גב' זריף על הצפירות, על כך שהיא רצתה להשיג אותו ועל עצירת שני הרכבים במקום שגב' זריף אמרה לו לעצור. (ראה עדות גב' זריף בעמ' 1 לפ', ש' 14- 15 וראה דברי הנתבע בעמ' 3 לפ',ש' 4- 6).

ב.         א)        בכתב ההגנה ציינו הנתבעים, שהנתבע נסע בנתיב ישר ורכב התובע נסע בנתיב לפניה שמאלה ובהמשך נאמר, שלפתע רכב התובע המשיך ישר במקום לפנות שמאלה ופגע בחלק האחורי של רכב הנתבעים.                                                                                                                            

                        ב)         כך נאמר בכתב התביעה, ברם מעדותו של הנתבע עולה, שהוא ראה את רכב התובע נצמד מאחוריו ואז הוא נצמד למדרכה ועברו מרחק מסוים ואז שמע שצופרים לו. (ראה בעמ' 3 לפ',ש' 3- 4).

                                    למרות שכך אמר התובע בעדותו בבית המשפט, הרי מהמשך עדותו עולה, שהוא בכלל לא יודע מאיפה הגיע רכב התובע, אלא רק חושב שראה אותו מצד שמאל. (עמ' 3 לפ',ש' 3- 6).                                  

                        ג)         זאת ועוד, בעוד שבכתב ההגנה וגם בבית המשפט טוענים הנתבעים, שרכב התובע פגע בחלק האחורי של רכב הנתבע, עולה מעדות הנתבע בבית המשפט, שהוא כלל לא יודע אם הייתה פגיעה בין הרכבים. (עמ' 3 לפ',
ש' 7- 9).

5.         א.         סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, החלטתי להעדיף את עדותה של גב' זריף על פני עדותו של הנתבע ובעקבות כך, אני קובע, שהנתבע אחראי לפגיעה ברכב התובע.

                        באשר לסכום הנתבע על ידי התובע בתביעה זו - שהם למעשה הנזקים העקיפים- הרי כל שהוכיח התובע הוא הסכום של 1,699 ש"ח עבור השתתפות עצמית והתובע לא הוכיח את יתרת סכום התביעה.